ל-PLC יש מאפיינים של צדדיות חזקה, שימוש נוח, יכולת הסתגלות רחבה, אמינות גבוהה, יכולת אנטי-הפרעות חזקה ותכנות פשוט.
הנציבות האלקטרוטכנית הבינלאומית (IEC) מגדירה PLC בתקן שלה כ: "בקר לוגי ניתן לתכנות הוא מערכת אלקטרונית לפעולה דיגיטלית, שתוכננה במיוחד ליישום בסביבה תעשייתית. היא משתמשת בסוג של זיכרון שניתן לתכנות, היא משמשת לתוכנית האחסון הפנימית שלה. לבצע הוראות מוכוונות משתמש כגון פעולות לוגיות, בקרת רצף, תזמון, ספירה ופעולות אריתמטיות, ולשלוט בסוגים שונים של מכונות או תהליכי ייצור באמצעות קלט/פלט דיגיטלי או אנלוגי. לעקרון קל לשילוב עם מערכת הבקרה התעשייתית וקל להרחיב את הפונקציות שלה."
בשנת 1968, ג'נרל מוטורס מארצות הברית הציעה את מחווני ההצעות המפורסמים "General Ten", שהם גם המאפיינים של PLC הנוכחי:
1. התכנות נוח, וניתן לשנות את התוכנית באתר;
2. תחזוקה קלה ומבנה מודולרי;
3. האמינות גבוהה מזו של מכשיר בקרת הממסר;
4. עוצמת הקול קטנה יותר ממכשיר בקרת הממסר;
5. ניתן לשלוח את הנתונים ישירות למחשב;
6. העלות יכולה להיות תחרותית עם מכשיר בקרת הממסר;
7. הקלט יכול להיות AC 115V;
8. הפלט הוא AC 115V, מעל 2A, שיכול להניע ישירות שסתומים סולנואידים, מגעים וכו';
9. בעת הרחבה, המערכת המקורית זקוקה לשינויים קלים בלבד;
10. ניתן להרחיב את קיבולת הזיכרון של תוכנית המשתמש.
בשנת 1978, NEMA הגדירה את הבקר הניתן לתכנות כ:
בקר ניתן לתכנות הוא מכשיר אלקטרוני הפועל בצורה דיגיטלית. הוא משתמש בזיכרון הניתן לתכנות כדי לאחסן הוראות, לבצע פונקציות כגון לוגיקה, רצף, תזמון, ספירה וחשבון ולשלוט בו באמצעות מודולי כניסה ופלט דיגיטליים או אנלוגיים. נהלי מכאני או עבודה שונים.